קאזה לארארד (Casa Larrard) היא אחוזת אבן שעמדה על הגבעה עוד לפני שפארק גואל היה קיים, והיא הבית שבו התגורר אאוזבי גואל בעצמו - האיש שמימן את כל הפרויקט - עד יום מותו ב-1918. מאז 1931 המבנה משמש כבית ספר ציבורי בשם בלדירי רישאק, ומכיוון שהוא מוסד חינוכי פעיל הוא אינו פתוח לביקורי פנים.

זהו אחד הפרטים המבלבלים ביותר בפארק: הבית הוורוד המפורסם שכולם מכירים כאן הוא הבית של גאודי, לא של גואל. גואל התגורר במבנה אחר לגמרי, ותיק בהרבה, שהיה כבר על הקרקע כשהוא רכש אותה.

הבית שהיה כאן לפני הפארק

לפני שגאודי שרטט קו אחד, השטח היה אחוזה חקלאית בשם קאן מונטנר דה דאלט (Can Muntaner de Dalt), ובמרכזה עמד בית האחוזה - מבנה שראשיתו במאה ה-18. כשאאוזבי גואל רכש את הקרקע בשלהי המאה ה-19 כדי להקים עליה שכונת מגורים יוקרתית, הבית הזה כבר עמד שם. הוא לא נהרס ולא הוחלף. הוא שולב פנימה.

למה גואל בחר לגור דווקא שם

בראשית המאה ה-20 גואל העביר לכאן את מקום מגוריו הקבוע. ההיגיון היה מסחרי לא פחות מאישי: פרויקט שכונת המגורים התקשה למכור מגרשים, ומגורים של היזם עצמו במקום היו אמורים לשדר אמון ולמשוך רוכשים. גואל התגורר בבית עד מותו ב-1918, ובכך הפך לאחד משני האנשים הבודדים שבאמת חיו בשכונה שלא קמה.

השכונה שלא קמה - ולמה זה חשוב

התוכנית המקורית הייתה שכונת מגורים פרטית עם עשרות מגרשים, ולא פארק ציבורי. הפרויקט נכשל מסחרית, וכמעט אף מגרש לא נמכר. הכישלון הזה הוא בדיוק הסיבה שהמקום קיים היום בצורתו הנוכחית: במקום רחובות של וילות פרטיות סגורות, נשארו הכיכר, המדרגות, האולם והגשרים - התשתית הציבורית של שכונה שמעולם לא אוכלסה. מה שהיה אמור להיות לובי של שכונה הפך לאתר מורשת עולמית.

מבית של יזם לבית ספר של שכונה

לאחר שהעירייה רכשה את השטח והפכה אותו לפארק ציבורי, הבית הועבר לידי העיר. ב-1931 הוא נפתח מחדש כבית ספר ציבורי עירוני בשם בלדירי רישאק, וזה תפקידו עד היום. במילים אחרות, ילדי השכונה לומדים בתוך המבנה שבו גר אחד האנשים העשירים בקטלוניה - וזו אולי הסגירה הכי מלאה של המעגל בכל סיפור הפארק.

איפה זה נמצא ומה אפשר לראות

המבנה נמצא בחלק הנמוך של הפארק, באזור הכניסה הראשית מצד רחוב לארארד. מכיוון שמדובר בבית ספר פעיל, אין ביקורי פנים ואין סיורים בתוכו - מה שכן אפשר הוא לזהות אותו מבחוץ ולהבין את מיקומו ביחס לשאר האלמנטים. הרמפה הספירלית שיוצאת מפורטיקו הכובסת, בצדה המזרחי של רחבת הטבע, היא דרך הגישה המקורית שתוכננה אל שטח הבית הזה.

איך לקרוא את הפארק אחרי שיודעים את זה

ברגע שמבינים שקאזה לארארד קדמה לפארק, הרבה פרטים מסתדרים. השבילים והגשרים לא נועדו לטיילים אלא לתנועה בין מגרשי מגורים; האולם המקורה תוכנן כשוק שכונתי; הכיכר הגדולה הייתה אמורה להיות מרכז חברתי של תושבים קבועים. הטיפ שחוזר אצל מי שמכיר את המקום לעומק הוא להתחיל את הביקור דווקא מהחלק הנמוך ומהבית הזה, ורק אז לעלות - כך רואים את הפארק לפי סדר ההיגיון שלו ולא לפי סדר הפופולריות של האתרים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• קאזה לארארד עמדה במקום עוד לפני שפארק גואל תוכנן
• אאוזבי גואל התגורר בה עד מותו ב-1918 - זהו ביתו, לא ביתו של גאודי
• הבית משמש כבית ספר ציבורי פעיל מאז 1931 ואינו פתוח לביקור
• הרמפה הספירלית שבפורטיקו הכובסת הובילה במקור אל שטח הבית
• הפארק נולד מכישלון מסחרי של שכונת מגורים פרטית

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לבלבל בין קאזה לארארד לבין הבית הוורוד שבו גר גאודי - אלה שני מבנים שונים
• לנסות להיכנס פנימה - מדובר בבית ספר פעיל ולא באתר מבקרים
• לחשוב שהפארק תוכנן מלכתחילה כפארק ציבורי
• לדלג על החלק הנמוך של הפארק ולעלות ישר אל הכיכר

שאלות נפוצות

מה זו קאזה לארארד בפארק גואל?

אחוזת אבן שראשיתה במאה ה-18, בית האחוזה של Can Muntaner de Dalt, שעמדה בשטח עוד לפני שהפארק תוכנן. בה התגורר אאוזבי גואל.

האם אפשר לבקר בקאזה לארארד?

לא. המבנה משמש כבית ספר ציבורי פעיל בשם בלדירי רישאק מאז 1931, ואין בו ביקורי פנים או סיורים.

מה ההבדל בין קאזה לארארד לבין בית המוזיאון של גאודי?

אלה שני מבנים שונים לגמרי. קאזה לארארד היא ביתו של אאוזבי גואל, המממן; בית המוזיאון הוורוד הוא הבית שבו התגורר האדריכל אנטוני גאודי.

מתי אאוזבי גואל גר בבית הזה?

הוא העביר לשם את מגוריו הקבועים בראשית המאה ה-20 והתגורר בו עד מותו ב-1918.

למה פארק גואל הפך לפארק ציבורי?

התוכנית המקורית הייתה שכונת מגורים פרטית שנכשלה מסחרית וכמעט לא נמכרו בה מגרשים. העירייה רכשה את השטח והפכה אותו לפארק.

איפה נמצאת קאזה לארארד בתוך הפארק?

בחלק הנמוך של הפארק, באזור הכניסה הראשית מצד רחוב לארארד. הרמפה הספירלית שבפורטיקו הכובסת הובילה במקור אל שטחה.